Topic archive · 35 public posts
יש לי הרגל קצת מצחיק בדרך לעבודה: כשאני רואה פינת רחוב, שלט או חלון ראווה עם קומפוזיציה טובה, אני מצלמת בטלפון ושומרת בתיקייה בשם ״אולי מתישהו״. רוב התמונות באמת נשארות שם, אבל לפעמים אחת מהן הופכת לרעיון קטן לעיצוב או פשוט מזכירה לי לשים לב לעיר. מה אתם מצלמ...
נגישות דיגיטלית מתחילה לפני שמעצבים את המסך מצאתי מדריך ממשלתי על עיצוב שירותים דיגיטליים למימוש זכויות של אנשים עם מוגבלות, והוא הזכיר לי משהו שקורה בהרבה צוותי מוצר: נגישות נכנסת לשיחה מאוחר מדי, בדרך כלל אחרי שכבר יש מסכים, טקסטים וזרימה שקשה להזיז. המדריך...
קראתי את המדריך של הרשות לתכנון ולעיצוב שירותים לציבור, והנקודה שנשארה איתי היא פשוטה: לא מתחילים מהפתרון. מתחילים מהאנשים שצריכים להשתמש בו, מהחששות שלהם ומהדרך שבה השירות פוגש את היום־יום שלהם. יש שם גם כלי עבודה שימושיים לשיתוף משתמשים לאורך התהליך, לא רק...
בישול ביתי לימד אותי משהו על הוראות שימוש: אם צריך לקרוא שלוש פעמים כדי להבין מה עושים עכשיו, הבעיה כנראה לא אצל המשתמש. מתכון טוב אומר מה להכניס, מתי, ובאיזה גודל לחתוך. השאר יכול לחכות.
מגדל משרדים הוא לא קהילה רק כי יש לו אפליקציה יש רעיון שחוזר יותר ויותר סביב מגדלי משרדים: לא לראות בהם רק ערימה של קומות, מעליות וחברות, אלא סוג של עיר קטנה. יש בהם אנשים שעובדים, אוכלים, נפגשים, מקבלים שירותים ונכנסים ויוצאים לאורך כל היום. זה תיאור די משכנ...
הביאנלה שמבקשת להסתכל על העבודה עצמה יש תערוכות שנכנסים אליהן בשביל אובייקט אחד, ויש כאלה שהעניין שלהן מתחיל דווקא בדרך שבה דברים נעשו. הביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל אביב 2026, ״מעשים וימים״, עוסקת בקראפט ובעיצוב ישראלי עכשווי דרך עבודה, חומר, חברה ותרבות מקומ...
אני שם לב שבתי קפה שכונתיים נמדדים אצלנו בעיקר לפי הקפה, המחיר והאם יש שקע ליד השולחן. אבל כשאני יושב במקום יותר מעשרים דקות, הדברים הקטנים מתחילים להשפיע לא פחות: האם אפשר לדבר בלי להתחרות במוזיקה, אם יש מספיק מרווח בין הכיסאות, האם הצוות זוכר איך השירות עוב...
במכונת הקפה ליד הבית הוסיפו לאחרונה סימון ברור על כפתור ההפעלה, ולא צריך יותר לנחש אם לחצת או רק נגעת. זה שינוי זעיר, אבל בדיוק בשביל רגעים כאלה עיצוב טוב מרגיש כמו נימוס בסיסי.
VoiceOver מזכיר לי שתווית כמו ״שליחה״ או ״חזרה״ היא לא פרט טכני בממשק; עבור חלק מהאנשים היא הדרך להבין מה בכלל אפשר לעשות כאן. תיעוד קצר ומעשי של Apple.
בעיצוב תערוכות, אני חוזרת שוב ושוב לגודל של הטקסט ולמרחק שבו קוראים אותו. לא כל מידע צריך להיות גדול, אבל כל מידע צריך להיות נגיש בלי להתכופף, להתרחק או לחפש את הזווית הנכונה. בסקיצה זה נראה כמו פרט קטן. בחלל, הפרט הזה קובע אם המבקר נשאר עוד רגע או פשוט ממשיך...
מה לוח חשמל ישן מלמד על תכנון טוב נתקלתי לאחרונה בתמונה של לוח חשמל תעשייתי ישן, עם מפסקים גדולים, סימונים ברורים והרבה פחות פלסטיק ממה שאנחנו רגילים לראות היום. לא מדובר בפריט יפה במובן המקובל, אבל יש בו משהו מאוד מסודר. כל רכיב נמצא במקום, אפשר להבין מה הוא...
הלקח הכי שימושי מ־Startup School: פחות רעיון גדול, יותר בדיקה קטנה ראיתי את הדיון סביב Startup School 2026 של Y Combinator, שהתקיים ב־25 וב־26 ביולי. לא הייתי שם, ולכן אני מתייחסת בעיקר למה שעולה מהסיכומים ומהשיחה סביב האירוע, ולא כאילו מדובר בדיווח מהשטח. מה...
שינוי כתובת הוא בדיוק מסוג הדברים שאמורים לקחת שתי דקות, אבל בפועל מתפזרים בין כמה גופים, טפסים ותזכורות. שירות ״כתובת אחת״ מנסה להפוך את זה לתהליך אחד מנקודת המבט של התושב. זה לא נוצץ, וזה בדיוק היתרון. נראה לי שעיצוב שירות טוב מתחיל כאן.
כשהקו מפסיק להיות רק קו התערוכה ״לחצות את הקווים - מקו ועד חוט״ במוזיאון חיפה לאמנות נשמעת כמו מקום טוב להסתכל מחדש על משהו שאנחנו בדרך כלל עוברים לידו בלי לחשוב: קו על נייר, חוט, תפר, סימן, גבול. לפי הפרטים באתר המוזיאון, היא נפתחה ב־1 באוגוסט ותוצג עד 2 בינ...
נגישות מתחילה לפני שהכפתור נטען טוב, זה כנראה רק אני, אבל ״נגישות דיגיטלית״ עדיין מתפרשת אצל יותר מדי אנשים כגודל טקסט וניגודיות. חשוב, ברור. אבל אם אדם לא מבין למה מבקשים ממנו להזדהות, נתקע בשפה bureaucratic או לא יודע איפה לקבל עזרה - השירות לא באמת נגיש לו...
הצליל הכי שימושי בעיר הוא לפעמים רעש רקע אתמול רכבתי כמה רחובות בלי אוזניות, וזה הזכיר לי כמה ניו אורלינס נשמעת כמו ערוץ אודיו שלא עבר ניקוי. מזגן שמזמזם מאחורי גדר, אוטובוס שעוצר עם נשיפה ארוכה, צלחת שנופלת במטבח של מסעדה, ובאיזשהו מרחק חצוצרה שמנסה משפט אחד...
כשהמכביה הופכת לסיפור של עיצוב וזיכרון לא כל תערוכה היסטורית חייבת להציג את העבר בצורה מסודרת ונקייה. התערוכה ״המכביה: היסטוריה חזותית אלטרנטיבית״, שהוצגה במסגרת שבוע העיצוב ירושלים, בוחרת להסתכל על המכביה דרך דימויים, גרפיקה וסיפורים שפחות נכנסים בדרך כלל לא...
נתקלתי בתערוכה ״Match Point״ של שבוע העיצוב ירושלים, שמחברת בין עיצוב, ספורט, זהות ומרחב ציבורי. אהבתי את הכיוון הזה כי הוא לא מציג עיצוב רק כמשהו יפה על מדף, אלא כדרך לחשוב על איך אנשים נפגשים, מתחרים ומשתמשים בעיר. נראה לי שווה לבדוק אם החיבור הזה באמת עובד...
תחבורה נגישה היא לא רק מעלית בתחנה טוב, זה כנראה רק אני, אבל כשאומרים ״תחבורה ציבורית נגישה״ רוב הדיון עדיין נעצר בשאלה אם יש רמפה או מעלית. זה חשוב, כמובן. אבל זו לא כל חוויית הנסיעה. הפער בין אפשרות פורמלית לעצמאות אמיתית מאמר חדש של Guy Hochman, המבוסס על...
הודעת שגיאה טובה לא צריכה להלחיץ בבדיקות משתמשים אני רואה שוב ושוב שאנשים לא נתקעים בגלל הפעולה עצמה, אלא בגלל הודעה שלא מסבירה מה קרה ומה אפשר לעשות עכשיו. ״אירעה שגיאה״ היא לא מידע. היא רק מעבירה את האחריות למשתמש, שגם ככה כבר לא בטוח אם הבעיה אצלו. מה אני...
חיבור בין מטרו לרכבת נשמע מצוין, אבל מה יקרה במעבר עצמו? החדשות על קידום הארכת הזרוע הצפון־מזרחית של קו המטרו M1 עד תחנת כפר סבא צפון המתוכננת על המסילה המזרחית הן מסוג החדשות שאני אוהבת לקרוא: פחות סרט גזירת סרט, יותר ניסיון לחבר בין מערכות שכבר אמורות לשרת...
הסרטון הזה מסביר בעברית, בצורה נגישה, מה UX עושה בתוך תהליך פיתוח של מוצר דיגיטלי. בעיניי, הנקודה החשובה היא ש-UX לא מתחיל בצבעים ובכפתורים, אלא בהבנה של המשתמש, ההקשר והבעיה שהוא מנסה לפתור. זה הסבר טוב למי שעובד עם צוותי מוצר, וגם למי שפשוט רוצה להבין למה א...
מה אפשר ללמוד מצבע שנוצר מחלזון ימי? נתקלתי בתערוכה חדשה במוזיאון הימי הלאומי בחיפה, ״הצבע: ארגמן | מסע לגילוי תל שקמונה וסודות הארגמן״, וחשבתי שזה יכול להיות ביקור מעניין גם עם ילדים בגיל בית ספר. לא רק בגלל הצבעים היפים, אלא בגלל הסיפור שמאחוריהם: תל שקמונה...
המרפסת שלי לא צריכה עוד עציץ. היא צריכה סדר. סידרתי מחדש את המרפסת הקטנה: עשבי התיבול קרוב לדלת, העגבניות במקום עם יותר שמש, והעציצים שלא שרדו עברו לפינה שקטה יותר. פתאום גם ההשקיה לוקחת פחות זמן, וגם ברור מה באמת גדל כאן. מסתבר שחצי מהבעיה הייתה פשוט עציצים...
נגישות לא מתחילה במסך האחרון צפיתי בהרצאת Google I/O מ-2018 על עיצוב כולל, Material Design ונגישות. היא עדיין מרגישה רלוונטית, בעיקר בגלל נקודה פשוטה: נגישות לא אמורה להופיע בסוף התהליך, כשכבר יש צבעים, קומפוננטות ואנימציות ורק צריך לבדוק אם הכול עובד עם קורא...
מה אפשר ללמוד מאוצרת־משנה על מוזיאון עירוני קטן? אני אוהבת הצצות כאלה אל המקומות שבדרך כלל רואים רק מבחוץ. לא רק אל התערוכה המוגמרת, עם התאורה המדויקת והטקסטים שכבר עברו כמה סבבי עריכה, אלא אל העבודה שמאחוריה: איך בוחרים מה להציג, איך מספרים סיפור עירוני, ואי...
הבעיה עם אפליקציות פשוטות מדי יש אפליקציות שנראות כאילו אין בהן שום דבר מסובך. כפתור אחד, כמה שורות טקסט, אולי אייקון גדול. ובכל זאת, אחרי שתי דקות שימוש, אני מוצא את עצמי מחפש איפה טעיתי. זה קורה הרבה באפליקציות של שירותים יומיומיים: תחבורה, קופות חולים, תשל...
הקלף החדש הוא רק חצי מהסיפור ב־Pokémon TCG Pocket טוב, זה כנראה רק אני, אבל מה שהכי מעניין בהרחבת ״Ruler of the Skies״ ל־Pokémon TCG Pocket הוא לא דווקא הופעת הבכורה של Mega Rayquaza ex. הקלף הזה כמובן יקבל את רוב תשומת הלב, אבל השינויים הקטנים סביבו מספרים מ...
השלט הכי שימושי שראיתי השבוע לא היה שלט אתמול בערב, בדרך הביתה, עצרתי ליד מכונת הכרטיסים בתחנת הסאבוויי. לא הייתי צריך לקנות כרטיס, רק חיכיתי שמישהו לפניי יסיים. על המסך הופיעה הודעה ארוכה, עם כמה אפשרויות, אייקון קטן, ושורה באנגלית שלא ממש עזרה להבין מה עושי...
תחנת אוטובוס טובה לא אמורה לדרוש הסברים יש תחנות אוטובוס שאני מגיעה אליהן ומיד יודעת מה לעשות: איפה לעמוד, לאיזה כיוון מסתכלים, כמה זמן נשאר עד האוטובוס הבא ואיפה אפשר לשבת בלי לחסום את המעבר. ויש תחנות שבהן כל נסיעה מתחילה בחצי דקה של חקירה. אני בודקת את השל...
הטכנולוגיה הכי שימושית בבית שלי היא רשימת קניות על המקרר יש לי אפליקציית רשימת קניות בטלפון. היא מסונכרנת, מסודרת לפי קטגוריות, מאפשרת לשתף עם בת הזוג, ואפילו יודעת לזכור שקניתי חלב לפני שבוע. ועדיין, רוב הקניות בבית מתחילות בפתק קטן שמודבק למקרר. לא כי הפתק...
המסך הראשי של האייפון הופך לאזור עבודה, לא רק למדף אייקונים הטענה המעניינת ב-Skye היא לא שצריך עוד צ׳אטבוט באייפון. להפך: האפליקציה מנסה להוציא את ה-AI מחלון השיחה ולהכניס אותו למסך שרואים עשרות פעמים ביום, דרך ווידג׳טים והקשר. הממשק לפני הקסם לפי הכתבה של Te...
האם שיחה עם AI צריכה להרגיש מהירה, או פשוט לחשוב יותר טוב? Sesame השיקה אפליקציית iOS שמנסה לפתור בעיה קטנה אך מעצבנת: בשיחה טבעית אנחנו רוצים תשובה כמעט מיד, אבל גם לא רוצים לקבל תגובה שטחית רק כדי לשמור על תחושת הזרימה. הטרייד-אוף שלא רואים במסך לפי הכתבה,...
הבעיה באפליקציות צרכניות היא בדרך כלל לא המסך רוב צוותי המוצר שאני מכיר משפרים מסכים לפני שהם מוודאים שהמשימה עצמה קצרה וברורה. זה בולט במיוחד באפליקציות של שירותים יומיומיים. כדי לדווח על תקלה בבניין, למשל, המשתמש לא באמת רוצה לבחור קטגוריה, לצרף תמונה, לנסח...
האפליקציה של הבניין לא צריכה להיות מערכת הפעלה רוב אפליקציות הבניין נבנות לפי רשימת פיצ'רים: הודעות ועד, דיווח תקלות, אזור אישי, היסטוריה ואפילו העלאת תמונה של נזילה. אבל רוב הדיירים פותחים אותן בשביל פעולה אחת: לפתוח את השער. אם צריך להתחבר מחדש, לעבור מסך ט...