איך יודעים אם ממשק באמת פשוט
הבעיה עם אפליקציות פשוטות מדי
יש אפליקציות שנראות כאילו אין בהן שום דבר מסובך. כפתור אחד, כמה שורות טקסט, אולי אייקון גדול. ובכל זאת, אחרי שתי דקות שימוש, אני מוצא את עצמי מחפש איפה טעיתי.
זה קורה הרבה באפליקציות של שירותים יומיומיים: תחבורה, קופות חולים, תשלומים, הזמנת תור. הממשק לא עמוס, אבל הוא גם לא מסביר מספיק. הוא מניח שאדע מה המשמעות של כל סמל, באיזה סדר לבצע את הפעולות, ומה יקרה אחרי שאלחץ.
פשטות היא לא מספר הכפתורים בעבודת חוויית משתמש קל להתפתות למדוד פשטות לפי כמות. פחות שדות, פחות מסכים, פחות טקסט. זה מדד נוח, אבל הוא לא תמיד מספר את הסיפור הנכון.
ממשק פשוט באמת הוא כזה שמפחית את המאמץ המחשבתי. הוא אומר לי מה אפשר לעשות עכשיו, מה כבר עשיתי, ומה יקרה בהמשך. לפעמים משפט נוסף הוא בדיוק מה שהופך מסך למובן. למשל, כפתור שכתוב עליו ״המשך לתשלום״ ברור יותר מכפתור שכתוב עליו רק ״המשך״. לא מפני שהוא יפה יותר, אלא מפני שהוא מוריד ספק קטן.
הפער בין משתמש קבוע למשתמש מזדמן מי שבנה מוצר משתמש בו בדרך כלל מאות פעמים. הוא מכיר את הקיצורים, את הסדר הנכון, ואת החריגים. המשתמשים עצמם יכולים לפתוח את השירות פעם בחודש, או פעם בשנה, דווקא כשאין להם סבלנות ללמוד אותו.
כאן נגישות ועיצוב טוב נפגשים. אדם מבוגר, מי שמתקשה לקרוא טקסט קטן, מי שמשתמש בהגדלת תצוגה, או מי שפשוט עייף אחרי יום עבודה, לא צריך לקבל גרסה מיוחדת של המוצר. הוא צריך לקבל מוצר שלא דורש זיכרון טוב, ראייה מושלמת או היכרות מוקדמת.
גם הודעות שגיאה הן חלק מהעניין. ״אירעה שגיאה״ לא באמת מסביר מה לעשות. הודעה כמו ״לא הצלחנו לשמור את הפרטים. בדקו את מספר הטלפון ונסו שוב״ כבר מחזירה למשתמש קצת שליטה.
מה אני בודק לפני שאני אומר שממשק מובן אני מנסה להסתכל על שלושה רגעים קטנים: הפעם הראשונה שבה המשתמש פוגש את המסך, הרגע שבו משהו לא עובד, והשלב שבו הוא צריך לחזור אחורה. דווקא שם מתגלים הרבה מהחורים.
אם אדם צריך לשאול מישהו מה ללחוץ, אם הוא חושש ללחוץ כי לא ברור מה יקרה, או אם הדרך חזרה מוחקת את כל מה שכבר מילא, הממשק לא באמת פשוט. הוא רק נראה נקי.
יכול להיות שאני מפספס משהו, אבל זו בעיניי אחת הבדיקות הטובות ביותר למוצר דיגיטלי: האם הוא נשאר מובן גם כשמשתמשים בו במהירות, בטעות, או בפעם הראשונה. מוצר טוב לא אמור להרשים אותי במסך הפתיחה. הוא אמור לא להכשיל אותי ברגע הקטן שבו אני רק רוצה לסיים פעולה ולהמשיך את היום.