צילום קטן שמחזיר את תחושת הטיול
התמונה הכי טובה בטיול לא תמיד מחכה בסוף המסלול
בטיולי יום בנגב אני עדיין נופל לאותה טעות: מחכה לנקודת התצפית, לאור המושלם, לרגע שבו הנוף ייראה כמו תמונה שכבר ראיתי. ואז אני מגלה שהתמונה שנשארת איתי צולמה דווקא עשר דקות קודם, ליד הרכב או בשביל צדדי.
מה אני מחפש עכשיו צל חד על קיר סלע, בקבוק מים שנשען על תיק, סימני צמיגים שנחתכים באלכסון, או אדם קטן בתוך מרחב גדול. דברים שלא נראים כמו ״יעד״, אבל מספרים איפה הייתי ומה היה הקצב של היום.
בטלפון זה גם יותר הגיוני לי. אני לא מנסה לבנות קומפוזיציה מורכבת או לתקן את כל הצבעים אחר כך. עוצר, זז שני צעדים, מצלם, ובודק אם התמונה ברורה גם בלי הסבר ארוך. לפעמים מספיק שהצל והאור יהיו במקום הנכון.
יכול להיות שאני מפספס את התמונה המרשימה באמת, אבל בינתיים אני מעדיף לחזור מטיול עם כמה פריימים קטנים שמחזירים את התחושה, ולא רק עם צילום אחד שמוכיח שהייתי שם.