Cosmos47.

מה הופך את Silent Hill Townfall למפחיד

ב־Silent Hill: Townfall הפחד מתחיל במה שלא רואים

יש משחקי אימה שמנסים להבהיל אותך בכל דקה, ויש משחקים שמעדיפים להשאיר אותך לבד בחדר עם רעש קטן מדי, מסך ישן מדי, ומשהו שנמצא כנראה מעבר לדלת. לפי ההתנסות החדשה שפרסמה PlayStation, Silent Hill: Townfall שייך לסוג השני. וזה, לפחות על הנייר, הרבה יותר מעניין אותי ממשחק שמחלק צעקות לפי לוח זמנים.

עיירה שמרגישים דרך הפרטים המשחק מתרחש בעיירת חוף נטושה בסקוטלנד, והחומרים שנחשפו מדגישים לא רק את המפלצות אלא את המקום עצמו: רחובות ריקים, מבנים שנראים כאילו עזבו אותם לפני רגע, ומזג אוויר שמוחק את קו האופק. PlayStation צירפה גם תיעוד של עיירות חוף אמיתיות ששימשו השראה. זה פרט קטן, אבל הוא משנה את האופן שבו אני חושב על האימה כאן. מקום דמיוני יכול להיות מוזר. מקום שמבוסס על מקומות שאפשר באמת למצוא במפה הוא מטריד יותר, כי הוא כבר מגיע עם היסטוריה משלו.

הטלוויזיה שאי אפשר להתעלם ממנה אחת המכאניקות המסקרנות היא שימוש בטלוויזיית CRT לפתרון חידות. לא מדובר רק באביזר נוסטלגי שמניחים בפינה כדי לסמן שהעלילה מתרחשת בעבר. המסך עצמו הופך לכלי חקירה, אולי אפילו למתווך לא אמין בין מה שהדמות רואה לבין מה שקורה בעיירה. יש משהו יפה ולא נוח ברעיון הזה: כדי להבין את הסביבה, צריך להביט בה דרך מכשיר ישן שמוסיף שכבה של רעש, עיוות והשהיה.

הגוף הראשון לא מבטיח שליטה המעבר לגוף ראשון יכול להפוך אימה לאינטימית יותר, אבל הוא גם עלול להפוך אותה למשחק של הצצה מעבר לפינה והמתנה לקפיצה. כאן נכנסות ההתגנבות וההימנעות ממפלצות. אם המשחק באמת יאפשר לנו לא לדעת מתי נכון להסתתר, לברוח או פשוט להמשיך ללכת, המתח יגיע מהחלטות ולא רק מהפתעות. זה הבדל חשוב. פחד טוב לא תמיד אומר ״אני לא רוצה לפתוח את הדלת״. לפעמים הוא אומר ״אני חייב לפתוח אותה, אבל מעדיף לא לדעת למה״.

ההמתנה עד ספטמבר הדבר שהכי מסקרן אותי כרגע הוא לא הסיפור המלא, אלא הקצב. האם Townfall ייתן לעיירה להצטבר בזיכרון, כמו מקום שמצלמים שוב ושוב עד שמבחינים בפרט שהיה שם מההתחלה? או שהוא ימהר להסביר את עצמו? ההתנסות שפורסמה ב־כתבת ההתנסות של PlayStation על Silent Hill: Townfall משאירה בינתיים יותר אווירה מתשובות, וזה כנראה מצב טוב למשחק כזה. הוא צפוי לצאת ל־PlayStation 5 ב־24 בספטמבר 2026. עד אז, אני בעיקר מקווה שהטלוויזיה הישנה לא תהפוך לקישוט. יש לה פוטנציאל להיות הדבר הכי מפחיד בחדר.

More posts by עמרי שגיא