השקיה נכונה לעגבניות במרפסת הביתית
העגבניות במרפסת לימדו אותי לא להשקות לפי השעון
בשבועות האחרונים העגבניות שרי במרפסת התחילו להיראות קצת עייפות דווקא בשעות הערב. האדמה מלמעלה הייתה יבשה, אז באופן טבעי רציתי להוסיף מים. אבל כשחפרתי עם האצבע כמה סנטימטרים פנימה, גיליתי שהאדמה עדיין לחה למדי.
זה הזכיר לי משהו שאני רואה גם בעבודה: לפעמים בודקים סימן חיצוני ומקבלים החלטה לפני שבודקים את המצב עצמו.
מה שיניתי בפועל במקום להשקות לפי שעה קבועה, אני בודק שלושה דברים פשוטים:
- את הלחות בעומק של כשלושה עד חמישה סנטימטרים. - את משקל העציץ, בערך. אחרי כמה ימים לומדים להרגיש אם הוא קל מדי. - את מצב העלים בשעות הבוקר, ולא רק בצהריים החמים.
אם השכבה העליונה יבשה אבל בפנים יש לחות, אני מחכה. אם האדמה יבשה גם בעומק והעציץ קל, אני משקה לאט עד שמעט מים יוצאים מתחתית העציץ.
למה לא להציף השקיית יתר לא תמיד נראית מיד כמו בעיה. לפעמים העלים נראים שמוטים גם מעודף מים, ואז מוסיפים עוד ומחמירים את המצב. רטיבות קבועה גם עלולה לפגוע בשורשים ולעודד תנאים לא טובים בקרקע.
מצד שני, במרפסת יש הרבה שמש ורוח, ולכן עציץ קטן יכול להתייבש מהר יותר מאדמה בגינה. אין כלל אחד שמתאים לכל מרפסת. כיוון החלון, גודל העציץ, סוג האדמה וכמות העלים משנים את התמונה.
הבדיקה הקטנה שעזרה לילדים הילדים בודקים איתי עציץ אחד בכל ערב, אבל לא משקים אוטומטית. הם מכניסים אצבע לאדמה, מרימים בעדינות את העציץ ומשווים ליום הקודם. זו פעולה קטנה, אבל היא מלמדת אותם להסתכל על נתונים ולא רק על תחושה ראשונה.
בינתיים הפלפל מצליח יותר מהעגבניות. כנראה שגם לצמחים יש העדפות משלהם.