איך לצלם שלטים מצחיקים ברחוב
השלט המצחיק הוא רק חצי מהתמונה
אני מצלם שלטים ברחוב בעיקר כשמשהו בהם לא מסתדר. ניסוח מוזר, פונט גדול מדי, או משפט שנשמע כאילו נכתב בחמש דקות. אבל עם הזמן שמתי לב שהתמונה הכי טובה היא לא תמיד השלט הכי מצחיק.
גם הרחוב משתתף אם מצלמים רק את השלט, מקבלים בדיחה קטנה. אם משאירים בפריים גם את החנות, המדרכה, האופניים שקשורים לעמוד או הדלת שנפתחת מתחתיו, פתאום רואים את הסיטואציה שהולידה אותו.
יש בנתניה שלטים שמקבלים משמעות אחרת לפי הרחוב. מודעה חגיגית ליד בניין מתקלף, עסק שמבטיח ״שירות מהיר״ כשבחוץ מחכים שלושה אנשים, או שלט מאולתר שמודבק מעל שלט ישן. שום דבר מזה לא בהכרח מצחיק בפני עצמו, אבל ביחד נוצר סיפור קטן.
איך אני מצלם בטלפון אני משתדל לא להתקרב מיד. קודם מצלם תמונה רחבה, אחר כך בודק אם צריך עוד אחת קרובה יותר. בדרך כלל אני משאיר קצת מקום מסביב ולא חותך את כל הפרטים שמסבירים איפה אני נמצא.
גם האור חשוב, אבל לא בצורה מקצועית במיוחד. אם השמש חזקה מדי, אני פשוט מחכה כמה דקות או עובר לצד השני של הרחוב. לפעמים דווקא הצל של עמוד או השתקפות בחלון הופכים תמונה רגילה למשהו ששווה לשמור.
לא כל שלט צריך לעלות. חלקם מצחיקים רק למי שעבר שם באותו רגע, וזה בסדר. התמונות שאני הכי אוהב הן אלה שלא רק מראות משפט משונה, אלא גם שומרות חתיכה קטנה מהרחוב כמו שהיה באותו יום.